תוספות על חולין קל״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 קבלות - וא"ת תיפוק ליה קבלות מהמקריב את דם השלמים דהקרבה הוי לשון קבלה כדאמרינן פרק הקומץ רבה מנחות דף יט. והקריבו בני אהרן מקבלה ואילך מצות כהונה וי"ל דהכא כיון דכתיב המקריב את דם השלמים ואת החלב ובחלב לא שייך קבלה דם נמי לא משתעי בקבלה:
2 היציקות - בריש הקומץ רבה שם דף יח: פריך מינה להא דאמר התם לא יצק כהן אלא זר כשר והכא קאמר שהיא עבודה המסורה לבני אהרן ומסקינן דלא כר"ש:
3 משקל נמי לא שקילנא - שלא אקרא גרגרן ולא אגזול ממי שצריך יותר ממני אע"פ שגם הוא לא היה עשיר:
4 לבר ממעלי יומא דכפורי - שיום טוב הוא כדאמר בפרק אותו ואת בנו לעיל חולין דף פג. ומתנות מרובות וכהנים מתאספין ואילו לא היה נוטל היו אומרים שאינו כהן:
5 אמר ליה רבא לשמעיה כו' - רבא גרסי' דרבה כהן הוה כדאמר פרק עד כמה בכורות דף כז. רבא רבה הוה מבטל לה ברוב ואמרי' נמי ר"ה דף יח. אביי ורבה מדבית עלי קא אתו:
6 זבחי שלמי צבור - הן כבשי עצרת ויש להם דין אשמות ליאכל לפנים מן הקלעים כדתנן באיזהו מקומן זבחים דף נד::
7 ועורות קדשים - תימה אמאי חשיב עורות קדשים מהארבע שהיו בירושלים הלא בעזרה היו מפשיטין אפילו קדשים קלים משום אימורים שלא היו יכולים להוציא חוץ לעזרה וה"ל למימניה עם עשר שבמקדש:
8 או דילמא בתר עיקר בהמה אזלינן - הא לא דמי כלל למתניתין דתנן חוץ מן המתנות פטור מן המתנות דהא לא מחייב התם ישראל במתנות משום שהמתנות נשארו ביד כהן: